החלטה בתיק ת"א 54208-09-11

לפני בקשה בהולה לתיקון כתב ההגנה ומתן היתר להגשת תביעה שכנגד, כאשר בהילות הבקשה נובעת מעיתוי הגשתה - לאחר קדם המשפט השני וכחדש בלבד לפני המועד הקבוע להוכחות.

הרקע לבקשה

1.                  במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגישה המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום סך של 459,169 ש"ח.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה על נספחיו, המשיבה הינה חברה העוסקת בהשכרת רכבים לתקופות קצובות והמשיבה הינה חברה העוסקת במתן שירותי אבטחה ושמירה. ביום 20.2.08 נכרת בין הצדדים הסכם להשכרת רכבים (להלן: "ההסכם") ועל פיו שכרה המבקשת מהמשיבה 12 רכבים לתקופה בת 36 חודשים. המבקשת, כך נטען, הפרה את ההסכם בהפרה יסודית כאשר החזירה חלק מהרכבים למשיבה במהלך נובמבר 2010 ונמנעה מכיבוד התחייבויותיה לפי ההסכם.

בכתב התביעה, מפרטת המשיבה את ההפרות השונות המיוחסות למבקשת תוך הפנייה לרכבים השונים ולרכיבי ההפרה הנטענים, שבהם אי תשלום דוחו"ת וחובות בגין כבישי אגרה; אי תשלום דמי השתתפות עצמית; קנסות בגין סיום מוקדם של העסקה; חובות בגין השבת רכבים לקדמותם; חובות תפעוליים וחובות בגין חריגה ממספר הקילומטרים הנקובים בהסכם.

2.                  בטרם הוגש כתב ההגנה הגישה המבקשת בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית דין מסוג השתק עילה. המבקשת טענה כי במקביל להגשת התביעה הוצג על ידי המשיבה לפירעון שטר חוב, אשר נמסר להבטחת התחייבויות המבקשת בהסכם. בבקשה לביצוע שטר החוב טענה המשיבה לחוב בסך של 118,262 ש"ח. סכום זה פרעה המבקשת במלואו (בנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד) שלכן נוצר מעשה בית דין. טענה מקדמית זו נדחתה בהחלטה מיום 25.12.11 ובעקבות זאת הוגש כתב ההגנה.

בכתב ההגנה, מכחישה המבקשת את טענות המשיבה ובפרט מדגישה כי ניסיון למו"מ אשר ייתר את ההתדיינות - כשל עקב התעקשות המשיבה.

3.                  בקדם המשפט אשר התקיים ביום 25.12.11 נקבעו מועדים קצובים להשלמת ההליכים המקדמיים ולהגשת תצהירים והתיק נקבע לקדם משפט נוסף ולהוכחות. ביום 7.5.12 הגישה המשיבה תצהירי עדות ראשית הכוללים חוות דעת מומחה מטעמה. ביום 7.6.12 הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית מטעמה. בקדם המשפט אשר התקיים ביום 11.6.12 הוצעה לצדדים הצעה להסמיך את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה ובמקביל, בהעדר הסכמה, הובהר כי ישיבת ההוכחות תתקיים במועד אשר נקבע 15.7.12. ששה ימים בלבד לאחר קדם המשפט השני, ביום 17.6.12, הוגשה בקשה זו.

תמצית טענות המבקשת

4.                  לטענת המבקשת, החלה היא בלימוד תצהירי המשיבה לקראת דיון ההוכחות, שאז הסתבר לה כי המשיבה למעשה הפרה בהפרה יסודית את התחייבויותיה כלפי המבקשת. כך, טוענת המבקשת, הסתבר לה כי הרכבים שקבלה מהמשיבה היו בנפח מנוע ותאי מטען קטנים מאלו עליהם הצהירה המשיבה בהסכם: נפח מנוע של 2,300 סמ"ק במקום 3,000 סמ"ק; נפח תא מטען של 12 מ"ק במקום 13 מ"ק; אורך רכב של 3.12 מ' במקום 3.705 מ'. כל זאת, מוסיפה וטוענת המבקשת, למדה היא רק כעת, מעיון בחוות דעת המומחה שהגישה המשיבה ומאתרי אינטרנט.

על רקע זו טוענת המבקשת כי הפרה זו של ההסכם גרמה לכך שהמבקשת חויבה בתשלומים העולים על שווי הרכבים שקבלה בפועל; גרמה להשבתה תכופה של הרכבים שכן לא התאימו לייעודם; גרמה לכך שהמבקשת נאלצה להשתמש בכמות גדולה יותר של רכבים ואף מחייבת שינוי תחשיבי ירידת הערך של המשיבה.

טוענת לפיכך המבקשת שיש להתיר לה לתקן את כתב ההגנה, להגיש תביעה שכנגד ואף לחייב את המשיבה בהוצאות בגין הגשת בקשה זו.

דיון

5.                  תקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

6.                  מעיון בכתבי הטענות אשר הגישו הצדדים, מסתבר שהמחלוקות מתמקדות בשורת טענותיה של המשיבה להפרת ההסכם בידי המבקשת. הטענה המרכזית של המשיבה בכתב התביעה הינה להחזרת חלק מהרכבים בטרם חלפה תקופת ההסכם, ועליה מוסיפה המשיבה טענות להפרה יסודית של שורה ארוכה של סעיפים בהסכם ולהיווצרות חובות בגין זאת. בכתב ההגנה, מראשית עד אחרית, מכחישה המבקשת את טענות המשיבה בכתב התביעה. המבקשת איננה מביאה בכתב ההגנה גרסה עובדתית משלה לאילו מהטענות בכתב התביעה ומסתפקת בהכחשה גורפת של כל טענות המשיבה. אם כך, השאלות השנויות במחלוקת לפי כתבי הטענות הן אותן טענות שמועלות בכתב התביעה ומוכחשות כאמור.

בבקשה זו לתיקון כתב ההגנה מאידך, אין ולו אזכור לטענה מהטענות בכתבי הטענות או למחלוקת מהמחלוקות העומדות להכרעה לפי כתבי הטענות. המבקשת איננה מתייחסת בבקשה זו לטענה בדבר מועד החזרת הרכבים ביחס לתקופת ההסכם; המבקשת איננה מתייחסת לטענה בדבר היווצרות חובות עד להחזרת הרכבים כגון בגין תשלומי אגרות; המבקשת איננה מתייחסת לטענות בדבר חריגה ממספר הקילומטרים, וכל אלו דוגמאות בלבד ולשם המחשה.

אם כך, אין כל אפשרות לקבל את טענת המבקשת לפיה התיקון מיועד לגבש את "השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת", שכן התיקון כלל איננו מתייחס לשאלות אלו השנויות במחלוקת לפי כתבי הטענות.

7.                  למעשה, בבקשתה לתיקון כתב ההגנה מבקשת המבקשת להוסיף עילת הגנה חדשה לחלוטין, עילה שכלל לא בא זכרה עד כה בכתבי הטענות: טענה בדבר הפרה יסודית של התחייבויות המשיבה במסירת רכבים בעלי מפרט שונה מזה לו התחייבה בהסכם ועליו הצהירה בפני המבקשת. ואף שאין המבקשת מציינת זאת בבקשתה נראה שבכך תולה היא זכות קיזוז. קיזוז נזקיה הנטענים עקב ההפרה מכל חוב נטען של המשיבה.

8.                  כאשר מבקש בעל דין לתקן כתב טענות לצורך הוספת עילה חדשה לטיעוניו, ברי שאין מדובר בבקשה שתכליתה גיבוש השאלות השנויות במחלוקת שלכן אין הבקשה מתיישבת עם העקרון שביסוד תקנה 92 בתקנות. ובכל זאת, לא תידחה בקשה לתיקון כתבי טענות רק מטעם זה שמדובר בעילה חדשה אולם הקריטריונים בבחינתה יהיו חמורים יותר (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 154). וכן: